

שיתוף פעולה עם חברת פעמית סטור
וג'וינט' ישראל - ישראל מעבר למגבלות
שנה ב סמסטר ב
סטודנטים תומר ארבל ולי עקרון
בריף
כל זוג סטודנטים קיבל לראיין דייר בעל מוגבלות שגר בדיור עצמאי בעזרת אגודת ישראל מעבר למגבלות.
ולעצב כוסות חד פעמיות המעבירות את סיפורו האישי של הדייר - כוסות אלו ימכרו בחברת פעמית סטור וחלק מההכנסות יהוו תרומה לאגודה
פרזנטציה - מצגת
במסגרת הפרויקט ביקרנו את צביקה קר
שהוא אדם בעל שיתוק מוחין
לאחר הריאיון הבנו שאחד הקשיים שצביקה ואנשים בעלי שיתוק מוחין מתמודדים איתם יום יום זה הקושי במוטוריקה העדינה הפעולות הבסיסיות שלנו נראות מובנות מאליהם מבחינתם זה כמו לטוס לחלל או להזיז הר.
ולכן הגענו להחלטה מובהקת שאנחנו הולכים "לערער על המובן מאליו" בעיצובים שלנו,
האתגר שהצבנו בפנינו זה איך אנחנו הולכים להעביר סיפור, צורה, צבע ואת החוויה שעברנו לתוך עיצוב של הכוס, מבלי להוסיף טקסט.
מתוך החקירה שלנו הגענו למסקנה שאנחנו מעצבים סדרה של שלוש כוסות בגלל הנתון של ממוצע הלוקים מההפרעה הוא שלוש מתוך אלף לידות בעולם.
והאלמנטים בכל כוס יתאפיינו בצבע בולט אחר בתוך הסדרה.
הצבעים הם צבעי היסוד אדום כחול וצהוב – והקולאג'ים יבנו מחיבורים של פעולות
הדורשות מטורקיה עדינה שהם הפעולות היום יומיות המובנות מאליהם מבחינתנו – ועל ידי החיבורים שלהם אנחנו מרכיבים את התמונה הכוללת שהפעולות הפשוטות בשבילנו הם התמודדות גדולה בשבילם.
עיצוב הכוסות
בכוס הצהובה – לקחנו את הפעולה לאכול עם סכין ומזלג ולהכין ביצת עין/חביתה שמבחינתנו זה פעולה בסיסית ומבחינתו זה כמו לעוף.
בכוס הכחולה – לקחנו את הפעולות של צחצוח שנים פתיחת בקבוק שמפו ופתיחת ברז ויצרנו מזה חללית, כי לבצע את הפעולות האלו שמבחינתנו הן בסיסיות מבחינתו זה כמו לטוס לחלל
ובכוס האדומה – לקחנו את הפעולה של לקשור שרוכים לכפתר חולצה או לסגור חגורה ששוב מבחינתנו זה פעולה מובנת מאליה ומבחינתו זה כמו להזיז הר.
תמונות מהאירוע חשיפה